עטיה ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

מדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שעל פי הנטען נגרמו לתובעים בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 20.11.02. התביעה הוגשה ביום 12.2.12.

אין חולק כי זהו "גלגולה" השני של אותה תביעה, שכן בגין הנזקים נשוא התביעה הגישו התובעים בעבר תביעה בבית משפט השלום בנצרת בת.א. 23134-11-09, שנמחקה מחוסר מעש (להלן: "התביעה הראשונה"). הנתבעות טוענות בבקשתן כי התביעה התיישנה, ואילו התובעים טוענים בתגובתם כי לנוכח הוראת סעיף 15 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 לא התיישנה התביעה, הואיל ולא חלפה שנה מהמועד שנודע להם על מחיקת התביעה הראשונה ועד להגשתה של תביעה זו.

מעיון בנספחים שצורפו לבקשה וכן בתיק התביעה הראשונה במערכת נט המשפט עולות העובדות הבאות:

התביעה הראשונה הוגשה ביום 19.11.09, וביום 23.12.09 הוגש כתב תביעה מתוקן.

בחודש נובמבר 2010 נשלחה לתובעים התראה על מחיקת התביעה מחוסר מעש, שנתקבלה על ידיהם ביום 11.11.10 (כפי שעולה מאישור המסירה הקיים בתיק).

ביום 16.11.10 הגישו התובעים בקשה להימנע ממחיקה. ביום 22.11.10 ניתנה על ידי כב' הרשמת זועבי החלטה כדלקמן:

"ניתנת בזאת ארכה נוספת עד ליום 30.12.10, בטרם תימחק התביעה מחוסר מעש.

למעקב המזכירות בהתאם".

לאחר מועד זה לא בוצעה בתיק כל פעולה ולא ניתנה בו כל החלטה.

ביום 7.2.11 סגרה מזכירות בית משפט השלום בנצרת את התיק האלקטרוני במערכת נט המשפט מחוסר מעש.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי מן הדין לדחות את התביעה על הסף. להלן אפרט טעמיי.

כפי שצוין לעיל לתובעים נשלחה התראה על מחיקת התביעה הראשונה מחוסר מעש, והם הגישו, באמצעות באת כוחם, בקשה להימנע ממחיקה. החלטה בבקשה זו ניתנה ביום 22.11.10, ונשלחה לב"כ התובעים בפקס. לא זו אף זו, הואיל ומדובר בהחלטה שניתנה בעקבות בקשה שהגישה ב"כ התובעים חזקה עליה שהייתה מודעת לה, שכן כידוע חובתו של עורך דין לברר מה עלה בגורלה של בקשה שהגיש. באותה החלטה ניתנה אורכה בטרם תימחק התביעה מחוסר מעש, עד יום 30.12.10. משלא נעשתה כל פעולה בתיק רואים את התביעה כתביעה שנמחקה, וזאת בהתאם להוראת תקנה 156(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). אין צורך בהליך פורמלי למחיקה (ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט-2009, סיגא – הוצאה לאור בע"מ). התוצאה היא כי בהתאם לאותה תקנה רואים את התביעה הראשונה כתביעה שנמחקה ביום 31.12.10.

אוסיף כי לתאריך 7.2.11, הוא מועד סגירתו הטכנית של התיק האלקטרוני במערכת נט המשפט על ידי המזכירות, אין כל משמעות, שכן מבחינה מהותית רואים את התביעה כתביעה שנמחקה כבר מיום 31.12.10.

ברי כי ככל שלתובעים השגות לגבי מחיקתה של התביעה הראשונה מחוסר מעש עליהם להעלות השגותיהם בהליך מתאים.

בנסיבות אלה, והואיל ועל פי התקנות רואים את התביעה הראשונה כתביעה שנמחקה ביום 31.12.10, ואילו תביעה זו הוגשה ביום 12.2.12, דהיינו בחלוף למעלה משנה ממועד מחיקת התביעה הראשונה, התוצאה היא כי תביעה זו התיישנה ודינה להידחות על הסף.

אשר על כן הנני מורה על דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות. התובעים ישלמו לנתבעות הוצאותיהן בתביעה זו בסכום של 2,000 ₪ וזאת תוך 30 ימים מהיום, אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ז' תמוז תשע"ב, 27 יוני 2012, בהעדר הצדדים.